פסק-דין בתיק ת"א 45810-12-10

1.         התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מהיר נגד הנתבע. לטענתו, כעולה מכתב התביעה, ביום 25.5.06 הוא רכש מן הנתבע, סוחר מכוניות על פי מצגו, מכונית שעל פי הטענה נרכשה ממר לוי בנימין (להלן - "לוי"), שהיה אף רשום כבעלים ברישיון הרכב שהוצג בפניי. נטען כי הנתבע היה מצויד בייפוי כוח מאת הבעלים, הוא לוי. הספידומטר (מד האוץ) של הרכב הראה שהוא גמא 123,000 ק"מ. לנוכח נתון זה נכרתה עסקה בגינה התובע שילם לנתבע סכום של 30,500 ש"ח. במהלך חודש אוגוסט 2006, כך המשך הטענה, פנה התובע למוסך מורשה למכונאות על מנת לבצע טיפול כלשהו. להפתעתו הוא גילה כי נתוני היסטוריית הרכב שתועדו במחשב מעלה כי מד האוץ זויף על ידי בעליו הקודמים. כך, לנוכח העובדה שמחשבונית מיום 7.8.05, שהונפקה ללוי, עולה כי מד האוץ אז עמד על 198,000 ק"מ. התובע מייחס לנתבע את עובדת זיוף מד האוץ וביקש פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב כך.

2.         הנתבע התגונן בפני התביעה. טענתו המרכזית היא להעדר יריבות. הנתבע טוען כי הוא מכר את הרכב למר רון ולדמן (להלן - "ולדמן"). הדבר עולה מהסכם מכר מיום 23.5.06 בינו לבין ולדמן. בגדרו של הסכם זה הצהיר ולדמן שאגב בדיקתו את הרכב הוא נמצא תקין הגם ש "תוקנו בו מספר ליקויים כולל שעונים ברכב. עקב תקלה וככל הנראה הקילומטרז' אינו מדויק". משמע, הנתבע לא הסתיר כלל את נושא שעון הרכב. הדבר בא לידי ביטוי בחוזה שלו עם ולדמן. הנתבע כלל לא התקשר בעסקה עם התובע, שהרי הרכב כבר היה קניינו של ולדמן. משום כך, מן הסתם, על התובע להגיש תביעתו כנגד ולדמן.

3.         בסופה של דרך הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות ובלבד שטווח פסיקתו של בית המשפט ינוע בין 0 ש"ח ל- 4,000 ש"ח, נכון ליום 4.12.12. עיינתי בחומר שבפניי ובסיכומי טענות ב"כ הצדדים. מרבית הנתונים שוקלים בבירור לזכות הנתבע.

            להלן אמנה את מניין השיקולים הניצבים לחובת התובע.

4.         ראשית, נטען כי כתוצאה ממעשה התרמית נפתח תיק משטרה. חרף האמור בכתב התביעה לא צורפה כל ראיה אודות תיק משטרה זה, וממילא לא הונחו בפניי עדויות שנגבו, אם נגבו.

5.         שנית, גם ככל שהייתי סבור שהחבות מוטלת על הנתבע, ואני רחוק מכך, הנה ככל שעסקינן בשאלת גובה הנזק לא הונחה בפניי כל חוות דעת שמאי.

6.         שלישית, מלכתחילה שקל הנתבע לצרף כנתבע, אם יחיד ואם נוסף, את ולדמן. בסופה של דרך הוא אינו עושה כן. טענתו על פיה הנתבע אמור היה להגיש הודעת צד ג' כנגד ולדמן, הינה חסרת שחר, לנוכח טיב הגנתו של הנתבע. הנתבע טוען, כאמור, להעדר יריבות. הוא אינו נמצא בסיטואציה שמבחינתו, ככל שהגנתו תידחה, הוא מבקש שיפוי או השתתפות. אכן אם הגנתו תידחה, הוא לבד יישא בחבות. אם הגנתו תתקבל, ממילא דין התביעה נגדו יהא להידחות מכל וכל. אי צירופו של ולדמן בולט, אף לנוכח העובדה שב"כ הנתבע ביקש וקיבל שורה של מסמכים להנחת דעתו. לא קיבלתי כל הסבר, לאחר כל ארכות אלו, מה הניע את ב"כ הנתבע לקבל החלטה שקיבל. אף נתון זה שוקל לחובתו. לכך חובר אף השיהוי הרב בהגשת התביעה.

7.         רביעית, ושמא העיקר: אין בפניי כל ראיה בכתב על חוזה שנכרת עם הנתבע. לנוכח העובדה שהנתבע, ככל הנראה, הוא סוחר כלי רכב, לא סביר בעיניי שבמידה ונעשתה עסקה עמו, שהדבר לא מצא ביטוי בכתב.

8.         חמישית, להגשת כתב התביעה לא קדם מכתב התראה. שמא אי מענה לו יכול היה להזין את שיקול דעתי.

9.         שישית, ואף זה נתון חשוב. הטענה המיוחסת לנתבע היא טענה חמורה של זיוף. משום כך הנטל להוכיחה הוא נטל כבד יותר, מן הנטל האזרחי הרגיל. אף השיקולים שנמנו עד הנה הם לאורו של שיקול זה.

10.        האם אין שיקולים אף לחובתו של הנתבע? קיימים שיקולים, ואולם משקלם פחות.

11.        ההתקשרות עם ולדמן נעשתה ביום 23.5.06. ההתקשרות הנטענת של התובע נעשתה שלושה ימים לאחר מכן, דהיינו ביום 26.5.06. נתון זה תמוה. אם ולדמן אכן הינו רוכש תמים, אין בפניי כל הסבר על שום מה נמכר הרכב לאחר זמן כה קצר. שמא נתון זה משתלב אף עם תנאי נוסף שנרשם בהסכם המכר עמו. נרשם שם כי "תוך שבוע לכל היותר תתבצע העברת הבעלות עד אשר יחליט הקונה על שם מי יירשם הרכב". ואם בכל אלו לא די הרי הנתבע ידע לציין כי לאחר שנים "הנתבע בא בדברים אודות הרכב... רק בעת שהגיע לביצוע העברת בעלות לרכב על שם הנתבע, ולפני זה הוא לא בא במגע עם התובע" (סעיף 2(ד) לכתב ההגנה). מכלול שיקולים אלו מצביעים על כך שמא, חרף הנתונים האמורים, אולי קיימת בכל זאת יריבות בין בעלי הדין, שמטעמים לא מובנים כל אחד מטעמו ראה לגלות טפח ולכסות טפחיים.

12.        הוסמכתי ליתן פסק דין על דרך הפשרה בטווח הסכומים האמורים. משכך החלטתי לחייב את הנתבע בתשלום סך 1,000 ש"ח, ללא צו להוצאות.

13.        לפיכך הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 6.12.12 ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דין זה.

14.        המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  כ"ח אדר תשע"ג, 10 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: